איי מוריה גדול אתה. מוסר השכל חשוב מאוד.
הזכיר לי נשכחות מהטיול הגדול אצלכם שם למטה. טרמפים מסביב ליבשת ושינה בחופי הים. כל חוף מפנק במקלחות ושירותים ברמה עולמית.
זכור לי במיוחד היתקלות עם דייר רחוב אחד שחשב לשדוד אותי. נראה לי גוני קראו לו, אלא אם זכרוני בוגד בי. בכל מקרה גוני, אבוריג'יני שיכור, כמו כל דרי הרחוב שפגשתי בדרכי תפס אותי במגרש החנייה ואיים להרוג אותי אם לא אתן לו את כספי. "בן אדם". אמרתי לו, מצביע על עצמי היחף עם זוג המכנסיים הארוכים והקרועים בקצותיהם, עם החולצה הקרועה והראסטות בשיער שלא נחפף כבר יותר מחודש. "אני נראה לך כמו בן אדם שיש לו כסף?". גוני הציע לי בירה, למרות שלא הפסיק לאיים שיהרוג אותי. התחלנו לדבר, הוא הסביר לי על כל בעיות האבוריג'ינים באוסטרליה, ועד כמה המדינה דפקה אותם, וכמה האוסטרלים מנסים להציג עצמם נאורים אבל הם גזענים אז שיט. וכשאמרתי לו שאני מישראל הוא בכה. אשכרה בכה בדמעות והשביע אותי לשים אבן בכינרת על שמו. "תיזכור את השם שלי" הוא אמר לפני שנפרדנו בחיבוק. "גוני". אני מקווה מאוד שזה היה השם שלו.

נהדר .
הופך כבר לשיגרתי פשוט מצוין .
הומלסים ,זהו מבחן חברתי יש סיבה לחיים בלי בית
לא כולם יכולים לעמוד בלחצי החיים המודרניים .
ההומלס הראשון שפגשתי התגורר בסנטראל פארק ני יורק .
אך ההומלס המענין באמת היה יפני אותו פגשתי בדרום צילה .
הבחור קרא את ספרי המטיילים בעברית ותיקן באנגלית.
בזמן בו נפגשנו היה לאחר 11 שנות טיול.
הבטריה לקראת כיבוי אחרת יכלתי להמשיך, אבל הבחור היה חולה בשחפת , לא ענין פשןט להיות הומלס .
היה חבר אמיתי היפני הזה אחד האנשים הנדירים ,איש יקר וידען מדהים .

כאשר המטען מחובר ניתן עוד להוסיף כמה מלים .
היפני לבש תמיד שחורנ,וכמעט שלא התרחץ.
כאשר הקנדי גם הוא עם פזם אדיר בדרכים אך לא הומלס הגיע לבקר הסביר לי בכמה מלים על המחלה והחשש להתרחץ ,כדי לא להגיע להתקף סופני .
כמובן שעבור העכברים הריח שנדף מהבחור וחפציו היו קול קןרא לגיהאד מלחמת קודש ….
היפני האמיץ השיב תמיד מלחמה שערה ושיכלל מידי פעם את שיטות המלחמה .
שבע שנים מאוחר יותר פגשתי בנלי שוב ,אז היא כבר לא היתה בעלת הקאזה האכסניה הישראלית בנטלס .
זו עברה לרשותה של נעמי , הקאזה שנקראה מריה חוזה .
נלי סיפרה על המכתבים האחרונים מהיפני שהפך למקבץ נדבות בגרמניה ,וכבר הצקשה ללכת אז .
מכתבים שפסקו מלהגיע .
מעולם לא ידעתי את שמו לא זוכר שסיפר לי .
הקנדי ונלי בטוח ידעו .
השנים חולפות שנים לא פגשתי בנלי לא חזרתי לדרום צילה מאז
אבל אולי בתוך שנה אגיע לביקור נוסף .נתי אמורה להיות היום בת שמונים ומשהו ,מדהים עד כמה מאמר מסוים שלך עידו מקפיץ את הפיוזים של הזיכרון ומחזיר לפרופורציות סדרי עדיפויות בחיים .
מצטרף לאיכפתיות והחשיבה היצירתית תהיו נחמדים להומלסים ולאנשים בכלל ,כי תופתעו לדעת עד כמה בעיות של אחרים יכולות להציב בפניכם תמרורי ציון דרך לבחירות הנכונות של מסלול החיים .
ליפני לא היתה ברירה , החברה ממנה הגיע התיחסה באכזריות לשונים .
עוצמה חברתית כך אני מאמין נמדדת ביכולת הסבלנות והסובלנות לשונה .
תמרורי אזהרה מאד מדאיגים בדרכה של החברה,שלנו בכלל היום .
תודה עידו על התובנות .

עדכון נקודות:
מאריי לא ישחק בקנדה (לא מגן על שום נקודה)
נאדאל יעשה סיבוב 3 וצפונה הופך למספר 1 בעולם!

הזכרת לי סיפור אפלטון בגלל הסיפור על האבוריגיני והכמעט שוד על שוד בבוגוטה קולומביה .
שוד עם סכין כל כך קטנה ואיום ברצח שלולא התפתלתי מכאבי בטן באותו הרגע הייתי מת מצחוק .
הומלס מלוכלך אלא מה …יש הרבה כאלו. ובניגוד לדעתך אני משוכנע שהיה מעדיף בית וכסף , שאלתי על יירווה בואינהאת פקיד הקבלה במלון ,צמח פלא שתוך דקות אם תטבול בכוס תה יעביר את קלקול הקיבה הגרוע ביותר .
במהלך נדודי אם כבר מזכירים בגונגלים נעקצתי מספר רב של פעמים , השתמשתי בתכשיר מהארץ סול ריבאנולי שלא ממש עזר להעביר זיהום ,דוקא למקומיים היו כדורים כמוסות המופקות מעץ הגומי כך נאמר לי שאם שופכים את האבקה על הפצע המזוהם הזיהום עובר תוך דקות .
ניסיתי וראה זה פלא עבד …
יו לו ייוו אמר ההומלס המלוכלך לפקיד הקבלה לא הייתי במצב לסרב ,אחרי עשרים שעות רצופות בשירותים אם מישהו זוכר את הפוסט האלמותי של האשך אי גוט א בג קייס אוף דייריה ביפנית המצב היה בערך זהה …
פעמוני האזעקה לא צילצלו אני מייחס זאת לחולשה הלכנו לכיוון השוק הבחור הציע שנלך לפינה נסתרת , לא בלעתי את הפתיון .
המשכנו לדוכן בשוק הבחור הציע שיגש ,הודתי לו באדובות וטיפלתי בענין בעצמי בתוך דקה וכוס תה ,הייתי אדם חדש ,כן ממש כך.
דא מה פרןפינה(תן לי טיפ ) דרש המלוכלך. האמת מה שמגיע מגיע שלחתי את היד לשקית המטבעות , נו ייבו מונדס אני לא לוקח מטבעות כך המלוכלך .
הייתי חלש למדי באותו רגע ,חלש הסביר לי פעם מדליסט סהב אולימפי ישראלי בשם גל זה בראש , נעזוב א. זה עכשיו הייתי חלש באותו יום , בטוח שגם בראש…
דלפתי את הארנק מהכיס ..
ואללה מה פתאום …מה זה לא לוקח מטבעות מה אתה דפוק תן לו ייקח ייקח לאייקח לא ייקח זהו חלש בראש …
הבחור חטף את הארנק בזריזות חא היה בו כלום להוציא. עשרה דולר וכרטיס נסיעה באוטובוס לכנסית המלח מהתחנה המרכזית שם בגלל אמפנדה שהתעקשתי שלא יחממו כמ האוטובוס עומד לצאת החל כל הסיפור עשרים שעות קודם לכן .
שלוש שעות נשארתי בשירותים ומיד לאחר מכן ניסיתי לחזור למלון ניסיתי לעצור לי מונית חצי שעה לא עצרו .
בסוף עצר מישהו .
אתה בקריז שאל ?
מה פתאום לא מעשן בחיים ןלא נוגע בכלום .
אז למה אתה רועד שאל
הייתי בטוח שאתה בקריז .
תופעה נפוצה למדי בבוגןטה .
שעתיים בערך דפקתי על דלת החדר , הנודבגי שותפי לנסחעה בקולומביה אותו פגשתי בגבול והתארחתי בחברתו אצל נלסון בנייבה ליד מוצא נהר המגדלנה ,נלסון טותו פגשנו בפארק סן אנדרז ורכבנו יחדיו על סוסים מתנת נלסון בטיול יוח הולדת.לאמא פתח כת הדלת לאט.
מה זה לאט הוא הזיז את כל הרהיטים כולל הארון כך שיסתמו את המעבר פנימה .
כשנכנסתי היה עייף מכדי להתלונן ,הרי עזבתי לפני שמונה שעות כן בשתיים בצהריים ועכשיו כבר אחת עשאה בלילה …
בבןקר עזב לפני
והנה אני בשוק עם המלוכלך ,הומלס כן ,אבל רזה נמוך וחלש עם סכין קצרה קצרה מדי .
ביום רגיל לא היה לו סיכוי אבל זה לא היה יום רגיל זה היה יום שבו משתמשים בראש .
הבחור ברח אבל הצמח כבר עשה את העבודה והייתי בעקבותיו .
הוא הבין ועצר .
קה קייראס ,קייראס קה טה מאטו הזהיר ונופף בסכין הקטנה בידו …
מה אתה רוצה למות , רוצה,שאהרוג אותך?
הוא נלחץ זה לא היה זמן למשחקים.
חיה פצועה בכלוב היא חיה מסוכנת זה היה מצחיק לולא היה מסוכן .
חזק זה בראש אמר לי גל פרידמן ארבע עשר שנים מאוחר יותר,דחה מה לה קרטרה אמרתי בפשוטות קון טודוס לאס טארחיטאס .
בקיצור קח את הכסף אבל תשאיר את הארנק עם כרטיסי הביקור .
הבחור הבין .
פשרה היא המצה הכי טןב חיץ מזה למה הוא צריך את הארנק ?
זרק את האדנק לריצפה לקח עשרה דולר וכרטיס אוטובוס לבנסית המלח.
עד היום אני מתקשה להאמין כי הבחור הזה נסע להתפלל בכנסיה …